מחורפש לפקיעין
מתוך מדריך הטיולים של חנות "לכל הרוחות".
|
גליל עליון | ||||||||
|
הצעה למסלול טיול משפחות מחורפש דרך עין חותם, חורבת חותם עד פקיעין.
- מועד מומלץ: כל השנה.
- רמת הקושי: בינונית .
- מפה: מפת סימון שבילים 1:50000 של גליל עליון (מרום הגליל, מערב הגליל, חוף הגליל), מפה מס' 2.
- משך הטיול: כ- 5 עד 6 שעות.
- אתר פיקניק סמוך:
- הערות: לאחר גשם יש להמתין לפחות יומיים עד היציאה לטיול במסלול.
- הגעה:
- הבאים מכביש 70, מכיוון צומת יגור, או לבאים מכיוון נהריה מגיעים לצומת כברי וממשיכים על הכביש למעלות חורפש - כביש מס' 89 - מזרחה.
חולפים על פני מעלות צומת חסן, צוריאל ועד חורפש. עוברים את הכפר חורפש וביציאה המזרחית, לאחר בית הבד ותחנת הדלק, יורדים מהרכבים להתארגנות.
הרכבים "מוקפצים" לפקיעין לחניה מול מלון פקיעין, העלייה לחניון מרעיה.
מסלול הטיול
- קטע ראשון - היציאה למסלול בדרך סלולה (כביש), היורדת לערוץ הנחל. בקטע זה אין סימון שבילים.
עם סיומה של הדרך (כביש), יורדים לנחל ע"פ הסימון בצבע כחול.
הנחל ללא מים, אך די מזוהם ומסריח. השביל חוצה את אפיק הנחל וממשיך דרומה עד לאפיק נחל כזיב בו זורמים מים. אין לשתות את המים הם מזוהמים.
חוצים את האפיק והמים ועולים בעלייה קלה לעין חותם, שהוא מעיין נקי ומימיו טובים לשתיה.
המעיין נמצא במבנה קטן, הבנוי כברכה קטנה מקורה, המים עוברים לשוקת המשמשת את העדרים. במקום זה נפגשים עם שביל המסומן בצבע ירוק ומוליך למזרח ומערב.
- סה"כ משך ההליכה בקטע זה כחצי שעה
- קטע שני - לאחר הפסקה ומנוחה ליד המעיין, ממשיכים בשביל הכחול העולה לכיוון חורבת חותם.
העלייה תלולה ודורשת מאמץ. משך ההליכה בעלייה התלולה, כחצי שעה עם הפסקות קטנות. יש לשים לב לסימון השביל הכחול ולא לאבדו.
לאחר מנוחה קלה בסיום העלייה התלולה ממשיכים בעלייה מתונה עד לחורבת חותם, בצמוד לשביל ישנו בור מים עתיק.
- סה"כ משך ההליכה בקטע זה כשעה פלוס
- קטע שלישי - המשך בשביל הכחול העובר בחורש סבוך ולעיתים בשטח פתוח, יש להקפיד ולשים לב לסימוני השביל.
השביל עולה בקלילות ויורד ע"פ תוואי השטח. ההליכה בקטע זה קלה ונוחה.
לאורך הקטע ישנה שפע פריחה, כלניות צבעוניות, חננית הבתה, קידה שעירה, רקפות ועוד. בסיום הקטע מגיעים לדרך חקלאית (לטרקטורים).
- סה"כ משך ההליכה בקטע זה כשעה פלוס.
- הקטע הרביעי - עולים ע"פ הסימון הכחול על דרך חקלאית ופונים שמאלה. לאחר גשם, החלק הראשון עם שלוליות.
כעבור כמה מאות מטרים השביל הופך לשביל בטון, שנוצר ע"י החקלאים הדרוזים ששפכו בטון ע"מ להקל את התנועה החקלאית בימי גשם.
שביל הבטון רחב ונוח ונמצא במגמת ירידה, לעיתים ירידה די תלולה ויש להקפיד לא לרוץ, פשוט קשה לעצור.
שביל הבטון נפגש עם שביל המסומן בצבע ירוק ופונה שמאלה. עם שביל זה אפשר להגיע לאוטה, בור קרסטי בקרקע הקולט את המיים מהאזור. מי שלא מכיר את המקום ימשיך בשביל הבטון עד לחלקה חקלאית עם שער גדול, שמייד לאחריה השביל יורד לערוץ הנחל.
בערוץ השביל פחות נוח, יש לשים דגש מיוחד לאחר גשם, שאז השביל הופך לחלקלק.
מי שרוצה יכול להמשיך בשביל הבטון עד לישוב פקיעין, מי שיורד לערוץ מגיע עימו עד לחנית הרכבים ליד מלון פקיעין.
- סה"כ משך ההליכה בקטע זה כשעה וחצי.
- הערה: כדאי מאוד לעשות סיבוב בפקיעין לפחות במערה בה הסתתר שמעון בר יוחאי במשך כ- 12 שנה. מהמערה ניתן להמשיך את הסיור בירידה למעיין ולבית הכנסת במקום.
כל התכנים המופעים באתר מוגנים בזכויות יוצרים - כל הזכויות שמורות © ל"לכל הרוחות".
