טרקים בנפאל

מתוך מדריך הטיולים של חנות "לכל הרוחות".

מסלולי הטרקים מהווים אחת מנקודות המשיכה הבולטות ביותר עבור מרבית המטיילים בנפאל. המדינה מציעה למטייל נופי הרים מופלאים ופסגות החוצות את מחסום ה-8000 מ', שפע מדהים של מים וצמחיה ונופי כפרים שלווים, מעוטרים בפסי טראסות חקלאיות עתיקות. למטייל "הטרי" המפגש הראשוני עם נופי ההרים עוצרי הנשימה, האוכלוסיה המקומית המיוחדת ומטיילים מכל קצוות תבל, מהווה חוויה בלתי נשכחת. כדי להנות ממסלולי הטרקים בנפאל אין צורך להיות מטפס מקצועי או בכושר קרבי. צריך להיות בכושר סביר, מצויד נכון להתמודדות עם קור והכי חשוב מוכנים נפשית לחוויה מדהימה.

מסלולי הטרקים הפופולריים מתרכזים בעיקר בשלושה רכסים עיקריים, המהווים חלק מרכס ההימלאיה הכולל:

מפת נפאל

1. רכס האוורסט הנמצא במזרח המדינה(יציאה מקטמנדו). 2. רכס לאנגטנג הנמצא לא הרחק מקטמנדו (יציאה מקטמנדו). 3. רכס האנפורנה הנמצא במרכז המדינה (יציאה מפוקרה). חלקים גדולים ממסלולי הטרקים עוברים בשטחים המוגדרים כשמורות טבע בנפאל ויתכן ותפגשו חיילים אשר תפקידם לאכוף את חוקי השמורה ולמנוע ציד בלתי חוקי של חיות בר, או כל פגיעה אחרת בערכי הטבע במקום.

[עריכה]

הכנות לטרק

סבל (פורטר): שכירת שירותיו של סבל מקומי שישא עבורכם את הציוד האישי ויאיר את עיניכם בכל הקשור לנוף מסביב, עשויה להקל עליכם מאוד במהלך הטרק. אם אתם לוקחים סבל דרך סוכנות, אז התשלום הוא כולו מראש. אם לקחתם סבל עצמאית, כדאי לשלם חלק מהסכום בסוף כל יום וחלק בסוף המסלול. יש לקבוע האם מחיר האוכל כלול במחיר או לא (באראונד אנפורנה נהוג שהסבלים ישנים ואוכלים בגסט-האוס שבו אתם נמצאים ללא תשלום. הדבר מובי למצב בו אם מגיעים שני מטיילים ואיתם שני סבלים או סבל ומדריך, ישנו סיכוי גבוה שיספקו להם תירוצים שונים מדוע לא ניתן לישון שם באותו הלילה).

שימו לב - הסבל אינו "עבד" שלכם. יש להתחשב בצרכיו, כוחו, מנהגיו וכבודו.
גם העמידה על המקח בעניין שכרו צריכה להיעשות בטעם.
לפעמים שווה לשלם 30 רופי יותר בכל יום ולקבל סבל מרוצה וחייכן מאשר לקמץ בהוצאות ולפגוש בסבל מתלונן ואף גרוע מזה. (חומר למחשבה...)

עלות פורטר (סבל) הסוחב ציוד של 2 אנשים כ 400 עד 700 רופי ליום, שהם כ 20 עד 35 ש"ח ליום, המחיר משתנה ע"פ העונות והמסלול, בשיא העונה עלות פורטר ליום באנפורנה כ 500 רופי השווים 25 ש"ח, באברסט המחיר גבוה יותר ומגיע עד 700 רופי השווים כ 35 ש"ח. ליום לסחיבת ציוד של שני אנשים, (המחירים נכונים לאוקטובר 08).

אישור טרק (trekking permit): עבור חלק מהטרקים אתם נדרשים (ע"י המדינה) להוציא אישור טרק. את האישור מוציאים במשרדי ההגירה (בטמאל בקטמנדו, או בפוקרה). ניתן להוציא את האישור גם באמצעות סוכנויות הנסיעות הרבות, תוך תשלום עמלה. את רשיון הטראק כדאי להוציא בקטמנדו, עלות נמוכה בחצי מול הוצאת הרשיון לפני תחילת הטראק בכפר אליו מגיעים מקטמנדו.

מומלץ לברר בין המטיילים עבור איזה טרק יש צורך באישור (הדבר משתנה מידי פעם) ומה גובה התשלום.

כרטיס הנחה למים מטוהרים - מי שיוצא לטרק האנפורנה יכול להוציא כרטיס המקנה לו הנחה של 50% בקבלת מים מטוהרים במסלול האנפורנה. ממשלת ניו זילנד הקימה מתקנים לטהור מים במספר ישובים לאורך מסלול האנפורנה וזאת ע"}מ לצמצם את השלכת הבקבוקים הריקים ולכלוך המסלול ובמקביל לתת פרנסה לתושבי הכפרים.
ציוד לקראת הטרק: היציאה לטרק מצריכה תוספת בציוד, מעבר לזה שרב המטיילים לוקחים בד"כ ברב אזורי הטיול במזרח. מדובר בעיקר על ציוד לאזורים קרים, כגון שק שינה חם, מעיל טוב עם הגנת רוח, יש לזכור שרוח מורידה את הטמפרטורות בצורה דרסטית, רוח בעוצמה של 10 קמ"ש מורידה את הטמפרטורה ב 4 מעלות, רוח בעוצמה של 20 קמ"ש מורידה את הטמפרטורה ב 10 מעלות. ביגוד תרמי, מגיני אוזנים, כפפות חמות, כובע פליס ועוד. קטמנדו ופוקרה מציעות מבחר גדול של חנויות ציוד טיולים והמחירים, כיאה למזרח, נמוכים למדי. החיסרון הגדול הוא איכות המוצרים הנמוכה. למרות זאת, בכל הנוגע לתוספת ביגוד חם, בהחלט ניתן להסתפק במעיל, כובע וכפפות חמים ועוד כמה מוצרים נילווים מתוצרת מקומית.

מומלץ מאוד להצטייד במקל הליכה המסייע רבות בעת ההליכה ובמיוחד בעליות וירידות בגבהים.

מי שמתכנן לצאת לטרק גבוה במיוחד, הכולל לעתים חציית "פאס" מושלג וסיכוי לתנאים קשים, טוב יעשה אם יצטייד בציוד מקצועי ואיכותי יותר מזה המוצע בנפאל.

מטיילים שלא לוקחים שק שינה מהארץ יכולים לשכור, או לקנות שק"ש לפני הטרק בקטמנדו או בפוקרה. עדיף לקנות שק שינה מאשר לשכור, שכן ממילא המחירים נמוכים והיתרון הבולט בקנייה הוא ששק השינה, שאיכותו ככל הנראה אינה גבוהה מלכתחילה, לא עבר כביסות העלולות לפגוע באיכותו בצורה משמעותית. מומלץ לבחור שק שינה עם מילוי פוך ולאו דווקא קטן וקל, כפי שהייתם רוצים. כפי שנאמר, איכות שקי השינה בנפאל נמוכה ולכן על מנת לקבל שק חם באמת (5- מעלות לפחות), כדאי שהשק יהיה "שמנמן" ומנופח בחומר מילוי (ולכן כבד יחסית!)...

בדיקה בחנות: לקחת את השק"ש, לפרוש אותו על הרצפה, לנפח אותו ע"י נעור מהפתח, עד שהוא מתמלא ולסגור את הפתח. במידה והאוויר יוצא ממנו מיד ולא מחזיק בשק"ש, סימן שהוא קרס ואיננו טוב.

היזהרו מאוד משקי שינה שנראים טוב, אך אינם חמים. אתם עלולים לגלות זאת רק במרומי הטרק, כשקר נורא...

הערה: עזרו לנפאל לשמור על נוף ההימלאיה נקי ושלם.
המנעו מהשלכת פסולת בדרך והשתדלו להשתמש שוב ושוב באותו בקבוק מים במהלך כל הטרק.
פסולת נערמת במרומי ההרים בגלל מטיילים ואף אחד לא אוסף אותה משם.
שימרו על שם טוב, תנו כבוד למקומיים והימנעו מתופעות "הישראלי המכוער".
תודה.

המלצות ועידכונים ניתן לקבל בסוכנויות שי וסוויסה בקדמנדו ובפוקרה, מידע נוסף ניתן לקבל בבית חב"ד בקטמנדו.

[עריכה]

טרקים שיוצאים מקטמנדו

בדרך לבייס קמפ של האוורסט

להלן תקציר הטרקים המרכזיים, היוצאים מקטמנדו.

טרק האוורסט בייס קמפ (Everest Base Camp): זהו טרק הלוקח את המטיילים עד ה"בייס קמפ" (מחנה הבסיס ממנו יוצאים לכיבוש האוורסט) של ההר הגבוה בעולם, הנמצא בגובה של 5360 מטר (שיאו של הטרק עובר בגובה 5545 מ').
הטרק עצמו נחשב כקשה פיזית, כיוון שקודם כל הוא ארוך ומעפיל לגובה רב ובנוסף, בתחילתו מתאפיינת הדרך בעליות ארוכות לצורך ירידות ארוכות,(שילוב המתיש את המטייל בעיקר מנטאלית)ולא בטיפוס "לינארי" והדרגתי לגובה. אופיה התזזיתי של הדרך, בשילוב ההתמודדות עם קשיים הנובעים מהגובה הרב בו היא עוברת, מקשים על הגוף ומחייבים את המטייל להיות בכושר גופני סביר. מומלץ מאוד לקחת פורטר (סבל) שיסייע בסחיבת הציוד. אם כל זה נשמע מאיים, הרי שהפיצוי שנותן הנוף המדהים, המפגש עם התרבות המקומית והסיפוק שב"כיבוש היעד" עולים על כל תלאות הדרך והחוויה שנשארת הנה בלתי נשכחת. עוד נתון שכדאי לדעת הוא שהדרך אל הבייס קמפ והחזרה לג'ירי (נקודת ההתחלה) הן באותו מסלול, כך שעושים את אותה דרך פעמיים (ממש לא מפריע !). הטרק עצמו אורך בין 14 ל-26 ימים (ישנם מספר מסלולים אפשריים) בהליכה סבירה וללא ריצה (חוק מספר אחד: אסור למהר בגבהים כאלו !).
ניתן לקצר את הטרק כמעט בחצי במידה ולוקחים טיסה מקטמנדו ללוקלה (כפר קטן באמצע הדרך) וחזרה, העלות כ- 100 $ בערך (המחיר נכון 2009).
יש להתחשב בגובה הרב בו נמצאים, לכן חייבים לעלות לאט בכדי להסתגל לגובה. מחלת גבהים לא קשורה בהכרח לכושר גופני (אם כי לא יזיק כושר סביר) ואסור לזלזל בה.
מסלול הטרק מגוון ועשיר: חלקו הראשון והנמוך יותר, עובר ביערות רחבי עלים, בהמשך מטפס ליערות עצי מחט זקופים ובחלקו הגבוה מתאפיין בנוף אלפיני טיפוסי, מוקף פסגות אדירות מכל עבר וביניהן האוורסט בכבודו ובעצמו (מסיב ענק בגובה של 8846 מ' !). המפגש עם האוכלוסיה המקומית הוא חוויה בפני עצמה. האירוח בכפרים הקטנים לאורך הטרק נותן למטייל הצצה מעניינת על אורח החיים של תושבי האזור ומלמד על הקשיחות לה נדרשים התושבים כדי לשרוד.
בשלב מסוים אפשר לסטות מהמסלול הרגיל ולהעפיל לעמק צידי המטפס בהדרגה לעבר סדרת לגונות מדהימות בצבע טורקיז הממוקמות לצדו של קרחון ענק. על גדת הלגונה השלישית, בגובה 4800 מ', נמצא כפר בשם גוקיו המשמש בסיס לטיפוס הרים בסביבה.
ישנן גם אפשרויות טיול נוספות באזור רכס האוורסט. כל סטייה מהמסלול המקובל מאריכה כמובן את אורכו הכולל של הטרק, אך אם זמנכם בידכם, הרי שזה כדאי מאוד.

ספר מומלץ לאיזור: Trekking in the Everest Region מאת Jamie McGuinness.
הספר מפרט כמעט על כל מסלול אפשרי באיזור. מסלולי הטיולים מתוארים בו בבירור והספר מוסיף עוד ומציע מידע היסטורי תרבותי וגיאוגרפי מרתק, כמו גם מידע כללי טוב ומפורט (עונות, בריאות וכו').

אגם גוזיינקונדה

הערות:

היום ברוב הגאסט האוסים יש מקלחות וחשמל.
את רשיון הטרק כדאי להוציא בקטמנדו, עלות נמוכה בחצי מול הוצאת הרשיון לפני תחילת הטראק בכפר אליו מגיעים מקטמנדו.
יש לזכור שבחודש אוקטובר בלילות הטמפרטורות יורדות מתחת לאפס.

טרק לנגטנג - גוזיינקונד (Lang tang - gosainkunda): הלנגטנג הוא רכס הרים גבוה, שאחד מעמקיו מהווה את המסלול למה שמכונה "טרק לנגטנג". באזור ישנם מספר מסלולי טרקים שונים, שניתן לחברם לטרק אחד ארוך. נקודת המוצא לטרקים היא הכפר דונ'צה, אליו מגיעים באוטובוס מקטמנדו.
טרק לנגטנג מעפיל במעלה עמק הררי גבוה, עד הגעתו לאזור פרשת המים ההימלאית בגובה 4000 מ', בואך גבול טיבט. טרק נוסף באזור זה ואולי פופולרי יותר, הוא "הגוזיינקונד", המוכר יותר בשמו - "האגמים הקפואים".
הטרק עצמו אורך כשבוע בהליכה נינוחה ובמהלכו מעפילים לגובה של כ-4000 מטר עד לאגמים עצמם. ניתן להעפיל לפאס מעל לאגמים ("גוזיינקונדה פאס") בגובה 4600 מ'. הנוף מדהים.
הטרק עצמו לא כ"כ קל, מומלץ מאד לקחת פורטר (סבל) לסחיבת הציוד. ניתן לחצות את הפאס ולהמשיך מעברו השני לטרק בשם "הלמבו", המציע מפגש עם אוכלוסיה כפרית מיוחדת ומקרב את הצועדים חזרה לכיוון קטמנדו. טרק הלמבו אינו קשה.
גם ההליכה באזור רכס לנגטנג מציעה מגוון רחב של נופי הרים פראיים ונהדרים ומפגש עם אנשי המקום החביבים.

הערות:

היום ברוב הגאסט האוסים יש מקלחות וחשמל.
את רשיון הטרק כדאי להוציא בקטמנדו, עלות נמוכה בחצי מול הוצאת הרשיון לפני תחילת הטראק בכפר אליו מגיעים מקטמנדו.

[עריכה]

רכס האנפורנה או טרקים שיוצאים מפוקרה

רכס האנפורנה (Annapurna) הגדול מציע מספר מסלולי טרקים באורכים וגבהים שונים. הרכס נמצא בסמיכות גדולה לפוקרה, עובדה שהופכת את הנגישות לתחילת הטרק לנוחה ביותר.

הערות:

היום ברוב הגאסט-האוסים יש מקלחות וחשמל החשמל הוא ממערכת סולרית ולכן התאורה חלשה ואיננה מספקת לקריאת ספר, עלות מקלחת כ- 20 ש"ח. (המחיר נכון ל 2009).
את רשיון הטרק כדאי להוציא בקטמנדו, עלות נמוכה בחצי מול הוצאת הרשיון לפני תחילת הטראק בכפר אליו מגיעים מקטמנדו.
ברוב הגאסט האוסים יש בדרך כלל שמיכה ומצעים, בחדרים ולמרות זאת מומלץ להגיע עם שק"ש טוב לטמפרטורות נמוכות.
הדיל הישראלי - ישראלים המתאכסנים בגאסט האוס לאורך המסלול יכולים לסכם על "הדיל הישראלי" האומר: אוכלים לפחות שתי ארוחות בגאסט האוס ומקבלים לינה חינם, הדיל "תופס" לישראלים בלבד, יש מקום אחד בו לא עושים שום דיל וזה בכפר מאנאנג, שם אסור לדבר על הדיל, זה מרגיז אותם והיחס למציע לא טוב.
עלויות הטרק אראונד אנפורנה - מטייל ישראלי שלא לוקח סבל (פורטר) יכול לחיות טוב ולסיים את המסלול בהוצאה של עד 1000 שקל.

להלן תקציר הטרקים המרכזיים באזור פוקרה ושמורת האנפורנה.

טרק אראונד אנפורנה (Around Annapurna): הטרק הארוך והממצה ביותר שניתן לעשות ברכס האנפורנה. צעידה של 17 עד 21 יום בנופים עוצרי נשימה וחציית "טורונג לה", פאס בגובה 5416 מ'. את הטרק מתחילים מעיירה בשם "בסי סהר", ממנה מטפסים למעלה בהדרגה. חוצים כפרים מדהימים, יערות, הרים, אגמים.
הטרק מקיף חלק נכבד מרכס האנפורנה ואורך כ- 14 יום עד לכפר ג'ומסום (הנמצא בחלקו האחרון של הטרק). מי שהתעייף יכול לקחת טיסה מג'ומסום בחזרה לפוקרה (ובכך לקצר את הטרק המלא בכמה ימי הליכה), או להמשיך בטרק עד לפוקרה. ניתן לשלב בדרך עלייה לפון היל בתוספת של יום או שניים.
חשוב להקפיד על עלייה הדרגתית בכדי להסתגל לגובה. הטרק הינו בינוני ברמת הכושר הגופני הנדרש, אך הגובה מהווה מכשול שיש להתחשב בו.
באזור הפאס ניתן לשכור סוס - למתקשים בהליכה עקב הגובה. מומלץ לשכור סבל לכל אורכו של הטרק בכדי להקל על המאמץ ולהתרכז בנוף המדהים. סבל לטרק הזה הינו קצת יותר יקר. התשלום לסבל מתבצע באותו הנוהל של תשלום מחצית הסכום בכל יום והשאר בסוף הטרק.
לכל אורך המסלול יש מקומות לינה, אוכל ורחצה. אין מה לדאוג. התחשיב הכלכלי הוא כ-12$ ליום לאדם, כולל סבל, אוכל ולינה.
קחו את הטרק בקצב שלכם. בשום מקום לא כתוב כמה זמן הטרק אמור להמשך. גם אם תוסיפו כמה ימים אין בעיה. לימי ההליכה צאו מוקדם בבוקר וסיימו מוקדם אחרי הצהריים. ההמלצה היא לתכנן מראש איפה מבלים את הלילה. מפות של הטרקים ניתן למצוא בכל מקום. במידה ולקחתם סבל(מומלץ), שמעו לעצתו- הוא בד"כ משופשף בעניין משך ההליכה, מקומות מומלצים וכו'

הערה: ניתן לצאת לטרק זה גם מקטמנדו, אך החזרה היא לפוקרה, וכאשר תגיעו יחסר לכם כל הציוד הנוסף שהשארתם בגסט-האוס בקטמנדו.

טרק האנפורנה בייס קמפ (ABC): אחד הטרקים הטובים והממצים ביותר שיש לרכס האנפורנה להציע. במהלכו תטפסו לכיוון הבייס קמפ של האנפורנה, השוכן בגובה 4300 מטר (מחנה הבסיס ממנו יוצאים המטפסים המקצועיים לנסיונותיהם להעפיל לפסגה). הטרק אורך כ-8 ימים של הליכה נינוחה. ניתן לשלב בדרך חזרה עצירה בטאטופני – מקום שמציע מעיינות חמים טבעיים – טוב מאוד להרגעת השרירים לאחר טיפוס.
הטרק באופיו אינו קשה במיוחד, על אף שכבר מהיום הראשון המסלול מעפיל בתלילות, ומגמת הטיפוס ממשיכה עד לבייס קמפ (בדומה לרב מסלולי הטרקים...). לאחר מכן יורדים חזרה למטה "בסטלבט" כשהדבר היחיד שמעניין הוא הנוף המדהים. במהלך הטרק יתכן שתפגשו בשלג על המסלול (תלוי במזג אויר והעונה).
הטרק מצריך "טרקינג פרמיט" – אשור שהייה ברכס האנפורנה. ניתן להוציאו במשרדי השמורה שנמצאים בשמורה, או שניתן לשלם לסוכנויות הנסיעות והן יטפלו בהוצאת האישור. את האישור יש לשמור בכדי להציגו בפני המשטרה המקומית אשר נמצאת בכפרים המרכזיים במסלול הטרק.
כדאי לקחת סבל (פורטר). למה לסבול? ככה תהנו יותר. אין למי להוכיח כמה אנו חזקים. שירותיו של הפורטר יעלו לכם בסביבות 250 רופי ליום, כולל אוכל ולינה עבורו. משלמים לפורטר חצי מהסכום כל יום ואת השאר רק אחרי שחוזרים לפוקרה. את הטרק מסיימים ומתחילים בנאיה פול- כשעתיים נסיעה מפוקרה.

טרק ג'ומסום (Jomsom Trek): טרק פופולרי וקל יחסית. לג'ומסום הנמצאת בגובה של 2300 מ' מגיעים בד"כ בטיסה מפוקרה ומשם מתחילים את הטרק במגמת ירידה, כשלמעשה זהו חלקו האחרון של טרק ה-Around Annapurna הארוך יותר. הטרק עובר בדרך נופית מהממת ונוחה מאד. הטרק אורך כ-5 ימים בהליכה נינוחה. בדרך עוברים בטאטפוני, במקום ישנם מעיינות חמים והבילוי בהם במהלך הטרק מוסיף מאוד לחוויה של הטיול.
הטרק מתאים למשפחות ולאנשים שבא להם לטייל ללא מאמץ מיוחד. גם הטרק הזה מצריך את האשור לשהייה באזור. ניתן לוותר על הטיסה ולעלות (ולרדת) ברגל, דבר המעלה את רמת הקושי (והאתגר) של הטרק ומוליך אותנו באותו המסלול הלוך ושוב. במידה ולוקחים סבל, משלמים בעבורו גם על הטיסה לג'ומסום. הסבל משלם מחיר של מקומיים.

טרק פון היל (Poon hill Trek): טרק פופולארי מאד בקרב המטיילים הישראלים המחפשים טרק "לייט". הטרק נמשך כ- 6 ימים במהלכו עוברים בתבניות נוף מגוונות (כמו במרבית הטרקים), ומעפילים במעלה הרכס המקסים של הפון היל (גובה של 3200 מטר). בחלקו הגבוה של הטרק, מומלץ להשכים קום ולעלות בחשכה כ-1500 מדרגות על מנת לתפוס את התצפית הטובה ביותר על הזריחה מעל רכס האנפורנה המדהים.

הטרק משלב את כל הנופים, בין אם מדובר בפסגות מושלגות, כפרים פסטורליים, יערות, גשרים תלויים או סתם צעידה על גדת נהר. לאחר צילומי הזריחה מתחילים לרדת לכוון נאיה פול או באני, שהם הכפרים שמהם תופסים אוטובוס חזרה לפוקרה. גם כאן חולפים בדרך בכפר טאטופאני ורוחצים במעיינות החמים. גם הטרק הזה מצריך אשור שהייה בשמורה.

פרוט המסלול:

היום הראשון - תחילת המסלול בנסיעה באוטובוס ציבורי או מונית במשך כשעה פלוס עד לכפר ניאפול ממנו מתחיל המסלול בעובר בינות לכפרים קטנים, נהר מרשים ועלייה הנמשכת כ 5 עד 6 השעות עד לכפר גנדרוק הנמצא כ 1000 מטר מעל נקודת תחילת המסלול, מקום הלינה, יש בכפר מספר גאסט אווסים ברמה טובה, מקבלים חדרים מסודרים הכוללים: מצעים ואפילו שמיכות (לפחות בגאסט אווס שאנו לנים בו). יש חשמל המופעל ע"י מערכת סולרית, התאורה די חלשה אך מספקת לסידורים בסיסיים, מומלץ להביא נר נשמה המאפשר תאורה נוספת למקרה והחשמל כבה, לקריאה יש צורך בפנס ראש. תפריט ארוחת הערב די מגוון וניתן להזמין מהמבחר המוצע, רצוי להודיע מתי בבוקר מתכוונים לצאת לדרך ולהזמין השקמה וכמובן ארוחת בוקר.

היום השני - על הבוקר יוצאים לחצר לתצפית על ההרים הסובבים והנוף מראה מרנין ליום נפלא, ביום זה ההליכה נוחה יחסית ביער בינות לעצים, ההליכה אינה קשה ונמשכת כ 5 שעות. היעד הפעם הוא הכפר טדאפני. גם כאן יש מקומות לינה מסודרים. מים מטוהרים ניתן לרכוש בגאסט אווס או לטהר עצמאית.

הערה: מי שמעוניין לעלות לבייס קמפ עולה מהכפר לתצית בבייס קמפ, העלייה די תלולה ונמשכת כ 4 שעות פלוס, לאחר התצפית חוזרים על אותה דרך שוב לכפר טדאפני, "קפיצה" זו מוסיפה יום וחלק ניכר מהמטיילים מדלגים עלייה.

היום השלישי - על הבוקר יוצאים לתצפית מדהימה על האזור, הרים בגבהים בילתי ניתפסים ומרשים במיוחד עם אין עננים והראות טובה, ההליכה ביום זה הינה לכפר גרופני, בדרך עוברים שוב בכפרי מקומיים, כפרים קטנים עם חלקות חקלאיות קטנות המנצלות את מבנה השטח בצורה יפה, עוברים בכפרים בנטני ודאול. המסלול מתחיל בירידה לכיוון הנהר, חציית גשר כבלים והליכה לאורכו של הנהר וביער עד לכפר גרפני, כפר יחסית גדול ובו שפע מקומות לינה.

היום הרביעי - יום זה הוא גולת הכותרת עלייה לפון היל לתצפית מרשימה ביותר. ביום זה ההשקמה בשעות שלפני האור הראשון, העלייה במדרגות, כ 1500 מדרגות במשך כשעה פלוס (תלוי בכור הגופני), בכל מקרה צריך לתכנן את הלו"ז כך שמגיעים לפני הזריחה, המראה מרשים ביותר, רכסים בגבהים שלמעלה מ 70000 מטר וביום של ראות טובה זו חוויה חד פעמית, בדרך כלל התצפית מלאה במטיילים הבאים לחזות במראה, יש לקחת זאת בחשבון, בתצפית קפה עם עוגה הם תוספת יפה. בסיום החוויה יורדים חזרה לכפר לארוחת בוקר והתחממות קלה.

לאחר התארגנות ממשיכים הפעם במגמת ירידה לכיוון הכפר טטופאני בו נובעים מעיינות חמים, וזו ההזדמנות להתרחץ במים חיים. ההליכה ביום זה די קשה מכוון שרוב הדרך הינה ירידה במדרגות, לפחות 5 עד 6 שעות, בסיום הרגלים רועדות כאילו חלינו בפרקינסון.

היום החמישי - לאחר ארוחת בוקר עם לחם שום וביצה המשכנו במגמת הירידה עד לנקודת המפגש עם הכביש הראשי לפוקרה ליד הישוב הבני. מכאן יש אוטובוס ציבורי הנוסע לפוקרה, בדרך כלל מאוד צפוף והנסיעה מאוד איטית עם הרבה עצירות בדרך, ניתן גם לתפוס טרמפ בתשלום, בדרך כלל הרבה יותר צפוף אך מגיעים מהר יותר כעבור 3 שעות לערך. אנו עלינו על ג'יפ והינו בו כולל על הגג כ 17 מטיילם עם ציודם, חוויה מסוכנת אך ייחודית. היו מטיילים שתפסו משאית או טנדר והצפיפות היתה לא פחות מאשר בג'יפ.

ההגעה לפוקרה הינה סיום לטרק לא ארוך אך מרשים מאוד הנותן טעימה לאפשרויות הטיולים בהימליה, בפוקרה נחים ומבלים על מנת לצבור כוח להמשך.

[עריכה]