אוזבקיסטן
מתוך מדריך הטיולים של חנות "לכל הרוחות".
| אוזבקיסטן | עונה מומלצת: אפריל - יוני, ספטמבר - אוקטובר (פרוט) |
אוזבקיסטן (Uzbekistan) היא מדינה במרכז אסיה.
אוזבקיסטן יושבת על נתיב דרך המשי, דרכי המסחר האגדתיות, בהן עברו סחורות ממזרח אסיה למזרח התיכון ולאירופה. עריה הגדולות של המדינה, כגון סמרקנד ובוכרה, מעלות הקשרים, שכמו נלקחו מאגדות אלף לילה ולילה.
נופיה של אוזבקיסטן מהווים מפגש בין תרבותי ומציגים מגוון המתפרש על פני מדבריות ונאות מדבר, הרים גבוהים בשולי ההימלאיה, שווקים ססגונים, ערים עתיקות וארכיטקטורה רבת רושם.
אוזבקיסטן - כרטיס ביקור - מידע כללי ושימושי למבקר במדינה
תוכן |
טשקנט
טשקנט (Tashkent, אוזבקית: Toshkent, רוסית: Towkeht), ממוקמת בצפון מזרח אוזבקיסטן על גבול קזחסטן.
טשקנט משמשתכבירת אוזבקיסטן משנת 1930, כיום חיים בה למעלה מ- 2.5 מיליון תושבים.
בשנת 1966 נהרסו חלקים גדולים מהעיר ברעידת אדמה חזקה במיוחד, מבנים היסטורים בעלי חשיבות מיוחדת נהרסו ורובם לא שוחזרו. העיר נבנתה מאז מחדש כעיר מודרנית, עם רחובות ושדרות הלוקחים בחשבון התרחבות והתפתחות עתידית.
בין רשימת המבנים היסטוריים ששופצו או שוחזרו ניתן למצוא את מדרשת קוקלטש, מהמאה ה- 16, המשמשת היום כמוזיאון, את מסגד ג'אמי (Jami) מהמאה ה- 15, ומספר קטעים עתיקים במיוחד בשרידי אסקי שאחאר (Eski Shakhar), במקום נשמרו מבני הבוץ הנמוכים ורחובות צרים המשרים אווירה של פעם.
כדאי גם להגיע לאנדרטה המנציחה את רעידת האדמה ותוצאותיה.
ישנם עוד מספר מוזיאונים מומלצים:
- מוזיאון לאומנות יפה עם אוספים נדירים של אומנות טורקסטנית כולל חפצי אומנות הקשורים לפולחן, פסלי בודהה עתיקים וציורי קיר מדהימים.
- מוזיאון לאומנות שימושית הכולל מוצגים שימושיים בתקופות שונות, כל מוצג והשימוש בו.
- מוזיאון להיסטוריה האוזבקית ותפקידה וחשיבותה של דרך המשי שעברה לאורך המדינה במשך דורות, טשקנט היוותה בסיס חשוב בנקודות לאורך הדרך.
- מוזיאוןן לרכבות שעיקרו מהתקופה הסובייטית.
- מוזיאון האמיר תימור.
אתרי תיירות נוספים שרצוי להכניס לתוכנית הביקור הם:
- מדרסת ברק ח'אן - מוסד ללימודי האיסלם ייחודו של המקום בספריה שבו ובעותק מקורי של הקוראן, אחד מארבעת העתקים העתיקים בעולם.
- מוזילאום קאפאל ששי (Kaffal Shashi).
- כדאי לצעוד מכיכר העצמאות לאנדרטת העצמאות, לצפות על ארמון הנשיאות ומכאן להגיע לשוק ענק הנחשב לגדול בשווקי המדינה - צ'ורסו באזאר (Chorso Bazar).
ח'יווה
ח'יווה (Khiva, אוזבקית: Xiva) - ממוקמת בדרום-מערב אוזבקיסטן על גבול טורקמניסטן.
חלקה העתיק של ח'יווה, איצ'ן קאלה (Itchan Kala) הוכר כאתר מורשת עולמית מטעם אונסק"ו.
ח'יווה שימשה כעיר מבצר, היושבת על נאות מדבר. ההיסטוריה של העיר ארוכה, ונמשכת ככל הנראה החל מהמאה הרביעית ואולי לפני כן. גם עיר זו התחילה כתחנת מעבר על דרך המשי, שחצתה מדבריות וגישרה בין מזרח אסיה לאירופה ולארצות הים התיכון. כל נאת מדבר בתוואי הדרך, שימשה כנקודת הצטיידות ומנוחה.
ככל שהתפתחו דרכי המסחר, התפתחה גם ח'יווה, עד שבין המאות ה- 16 ל- 19, הפכה לבירת האימפריה של שובאן.
בתחילת המאה ה- 16 הפכה העיר למרכז של שיווק והספקת עבדים לממלכות השכנות. מרכזה וחומתיה העתיקות של העיר נשתמר היטב ומהווה היום נקודת משיכה לתיירים מכל העולם.
אתרים מומלצים בעיר:
- המאוזוליאום של פאחלאבון מחמוד - זהו מבנה מרשים, קירותיו מצופים מוזאיקה המשלבת את שיריו של פאחלאבון מחמוד כעיטור.
מיהו אותו פאחלאבון מחמוד?
האגדה מספרת שבמאה ה- 12 חי בעיר ח'יווה בחור חזק שהתקיים מהיאבקות. אותו בחור היה כל כך חזק, עד כי לא היה מי שהצליח לנצחו. את הכסף שהרוויח מנצחונותיו, נהג לחלק בין עניי העיר ח'יווה, ובזמנו הפנוי היה כותב שירה.
ע"פ האגדה, הבטיח פאחלאבון מחמוד לאמו של לוחם הודי כי בנה לא יפסיד ללוחם האגדי, הוא לא סיפר לה שהוא אותו לוחם.
עם תחילת הקרב הוא הפסיד בכוונה. הפסדו צרם ופגע בחאן, השליט של ח'יווה, ונאסר עליו לשוב לעיר.
פאחלאבון המשיך בקרבות היאבקות בחצר השליט ההודי. באחת הפעמים בהן ליווה את השליט במסעותיו, איבד זה את השליטה על סוסו ועמד ליפול עמו מראש צוק גבוה. אולם פאחלאבון הצליח להושיט ידו, להשתלט על הסוס ולהציל את הסוס ורוכבו ממות בטוח.
מעשה גבורתו של פאחלאבון הגיע לאוזני החאן של ח'יווה והוא הזמינו לשוב לעיר בכבוד רב.
לאחר מותו של פאחלאבון, הקים החאן מאוזוליאום לזכרו, המהווה עד היום אתר תפילה, עלייה לרגל ובקשות לעזרה ולמעשי ניסים.
שיריו של פאחלאבון מחמוד מלומדים בבתי הספר במדינה.
- עמודי העץ של מסגד ג'ומה (Juma).
- מצודת קוניה ארק (Kunya Ark) - מצודה עתיקה ומרשימה השולטת על העיר העתיקה.
- איסלם חוג'ה (Medressa Islom-Huja) - מדרשה ללימוד האיסלם בעלת צריח מיוחד דמוי מגדלור.
- ארמון טוש הולי (Tosh Holi) הנחשב לאחד מהארמונות היפים באוזבקיסטן. עיטוריו של הארמון נחשבים למלאכת מחשבת.
- תצפית בעת השקיעה ממגדל אק שייח' בובו (Ak Sheikh Bobo), תצפית זו בשעה זו משרה רוגע ושלווה וחויה מיוחדת, מומלץ.
בוכרה
בוכרה (Bukhara) נחשבת לאחת משבע הערים הקדושות לאיסלם. העיר ממוקמת בדרום מרכז אוזבקיסטן, במדבר האדום (Kiziklum).
בוכרה שימשה בעבר כתחנת מעבר חשובה על דרך המשי וההיסטוריה של העיר מתוארכת לתקופה בת 2500 שנה ויותר.
משום מיקומה וחשיבותה של העיר, היו רבים שנלחמו על חזקה בבוכרה וממלכות רבות ושונות הותירו חותמן במוצגים הארכיאולוגיים, בתרבויות ובסגנונות שניתן למצוא בה. מבין האימפריות השונות שטבעו חותמן בעיר, ניתן לציין את האימפריה הפרסית והאימפריה היוונית של אלכסנדר מוקדון.
העיר העתיקה של בוכרה הוכרה כאתר מורשת עולמית מטעם אונסק"ו. אזור זה נבנה סביב מצודה שהעניקה מקלט והגנה. עד היום המצודה וחלקים מהעיר העתיקה שמורים ומתוחזקים, כך שניתן להסתובב בסימטאות הצרות והמפותלות ולחוות את העבר.
באלף השנים האחרונות שלטה דת האיסלם בבוכרה והמבנים הגדולים והמפוארים ביותר קשורים למסגדים, מדרשות (מדרסות) ומאוזוליאום.
אתרי תיירות מומלצים בעיר:
- סיור בעיר העתיקה בין חומותיה, בשוק האיכרים ובבאר איוב.
- המאוזוליאום של איסמעיל סמאני (Ismail Samani) נחשב למבנה העתיק, היפה והשמור ביותר בעיר. יש אומרים שבנייתו הסתיימה בשנת 905 לספירה.
- מצודת העיר, המשמשת היום כמוזיאון ובית הכלא המקומי, הזינדאן (Zindan), הידוע לשימצה.
- קליאן מינרט (Kalyan minaret) - גובהו כ- 47 מטר ובמאה ה- 12, בעת בנייתו נחשב למבנה הגבוה במזרח העתיק.
- המסגד הגדול (Kalyan Mosque) וצריחו, המאפשר תצפית מרשימה על העיר.
- מסגד ארבעת הצריחים (Chor Minor).
- החאן העתיק קראואן סאראי ובית המרחץ העתיק הממלא, את ייעודו זה מאות בשנים.
- הרובע היהודי אתר חובה לכל תייר ישראלי ויהודי המגיע לבוכרה.
ברובע חיים יהודי הקהילה המקומית המקיימים במקום בית ספר ושני בתי כנסת.
המקום עדיין תוסס, אך ככל שהזמן עובר הקהילה היהודית הולכת ומדלדלת.
- ארמון החורף של האמיר האחרון ששלט בבוכרה, מרשים מאוד.
סמרקנד
סמרקנד (Samarkand) ממוקמת במרכז אוזבקיסטן, ממזרח לבוכרה.
סמרקנד העתיקה היתה מוקפת חומה ענקית, כ- 10 ק"מ אורכה. סמרקנד נזקקה לחומות מבוצרות משום היותה תחנה אסטרטגית ממעלה ראשונה.
העיר שימשה כאחת התחנות החשובות לאורכה של דרך המשי, שמם של נתיבי המסחר שעברו במקום וקישרו את מזרח אסיה עם אגן הים התיכון ואירופה.
נתיבים אלו הביאו לכל הערים שלאורכן מגוון רחב תרבויות והפכו אותן למרכזים מסחריים ותרבותיים חשובים בתקופה העתיקה. כה מרכזי היה מקומה של סמרקנד בדרכי המסחר, עד כי אגדות וסיפורים למכביר נכרכו בשמה ובחשיבותה.
מקומה החשוב של סמרקנד קיבל הכרה עולמית עם ההכרזה על העיר כאתר מורשת עולמית.
במאה ה- 13 נכבשה סמרקנד בידיו של המצביא המונגולי ג'ינגיס חאן, שהרסה עד היסוד.
סמרקנד החלה להתאושש רק בימיו של טימור לנג, שהחל לשקמה ובנה אותה כבירת הממלכה. כך שהחל מהמאה ה- 14 נבנתה העיר מחדש, והמבנים המהווים את גולת הכותרת בעיר העתיקה, החלו להבנות מתקופה זו ועד ימינו.
במאה ה- 16 הועברה הבירה לבוכרה השכנה וחשיבותה של סמרקנד פחתה.
אתר תיירות חשובים בעיר:
- רג'יסטן (Registan) הינו מקבץ שבתי מדרשה מלכותיים, הפרושים על שטח נרחב ומעוטרים באריחים ופסיפסים מרשימים ביותר. המתחם כל כך מרשים, שיש הסבורים שזו גולת הכותרת של המדינה.
- מסגד ביבי ח'אנום (Bibi Khanum) נבנה לזכר אשתו של טימור לנג.
בזמנו נחשב המסגד לאחד המונומנטים הגדולים והיפים באיסלם. ברעידת האדמה שפקדה את המדינה בשנת 1897 נהרס המבנה ומה שרואים היום הם שרידיו, אך ניתן להתרשם מעוצמתו הגדולה בעת שהיה שלם.
- שאקי זינדה (Shakhi Zinda) הוא למעשה מתחם קבורה הפרוש על פני רחוב שלם ובו מצויים קבריהם של בנות משפחת השליט האגדי טימור ואולוגבק, יש אומרים שגם בן דוד של הנביא מוחמד קבור במקום, כמובן שנתון כזה מעצים את חשיבות האתר.
- מאוזוליאום גורי אמיר (Guri Emir), מקום קבורתו של טימור לנג הגדול, מקים העיר, ובני משפחתו.
- מצפה כוכבים שהוקם ע"י אולוג בג (Ulugh Beg) ונשתמר עד היום.
- עיירת השוק אורגוט הנמצאת בקרבת העיר. מקום אליו מתרכזים כל איכרי האזור וסוחרים המחפשים מציאות.
בשוק נמכרות עבודות מלאכה מיוחדות לאזור, הבולטות שבהן הן השטיחים ורקמות הסוזנה (Suzane).
ימת אראל
ימת ארָאל (Aral Sea) נמצאת בגבול בין קזחסטן מצפון ואוזבקיסטן מדרום.
ב- 40 השנים האחרונות הופחתה כמות המים המוזרמת לימת אראל, במיוחד הפניית מי הנהרות העיקריים האמו דריה המגיע מדרום, ונהר הסיר דריה המגיע מצפון.
כתוצאה מכך הולכת ומתייבשת ימת אראל. כמות ניכרת מהמים הופנו לצרכי חקלאות, כגון הפיכת המדבר לגן פורח ובעיקר לגידול כותנה.
כותנה הוא צמח הצורך כמות ניכרת של מים והתוצאה לא איחרה לבוא, ומזכירה במשהו את התייבשות ים המלח אצלנו.
מסוף שנות ה- 80 ייבוש ימת אראל הביא לחלוקתה לשניים (כמו בים המלח) ונחפרו תעלות שיעבירו מים בין שני החלקים.
במשך 40 שנה קטן שטח ימת אראל ביותר מ- 60%. דבר המעיד על התייבשות והעלמות הימה תוך זמן קצר, אלא אם תעשה פעולה למניעת המשך ייבושה.
בתקופת השלטון הסובייטי נערכו באזור הימה ומקורות המים הזורמים אליה ניסויים בחומרים שונים. נוסיף על כך את הזיהום, המגיע ממפעלים הממוקמים לאורך הנהרות, ונקבל כתוצאה זיהום חמור של מי הימה, שאף הוא משפיע על מאזן החשבונות בין ייבוש להשבה.

